ממתקים וחטיפים הם פיתוי גדול. הם מאוד טעימים אך אם לא שמים לב, הם הופכים לקילוגרמים מיותרים ולסיכונים בריאותיים. איך מלמדים את הילדים להנות מהמתוק שבאוכל מבלי להתמכר אליו?


תזונה בריאה לילדים

תמונת אילוסטרציה

מרגע שהילד מתחיל לאכול לבד, נכנסים לחייו שלל פיתויים קולינריים. לא מדובר בסטייק עסיסי או בתבשיל ירקות עשיר, אלא בחטיפים וממתקים. "ממתק זה משהו כיפי, וטבעי והגיוני שילד ירצה ליהנות ממנו", אומרת יפית בן מרדכי, דיאטנית קלינית וספורט R.D, מייסדת שיטת NutraCoach. "פיזיולוגית לגוף אין בו כל צורך, אולם מאחר ואנו חיים בתרבות צריכה מערבית, בו אוכל הוא לא רק צורך אלא גם הווי חברתי ותרבותי, כדאי לאפשר את זה כחלק מהתפריט היומי, כדי לא ליצור חסכים".
רבים מאיתנו יודעים, כי הממתקים והחטיפים עברו מזמן את המידה עליה ממליצה בן מרדכי, והם חלק אינטגרלי מתפריט הילדים שלנו. איך מחזירים את הגלגל ומרגילים את הילדים לחיים עם פחות חטיפים?

לקרוא את האותיות הקטנות
אם אתם רוצים להבין מדוע החטיפים והממתקים אינם בריאים לילדים, הסתכלו על רשימת הרכיבים של הממתקים והחטיפים שאנו נותנים להם. "רשימת המרכיבים נראית כמו לקוחה מסרט אימה בשפה זרה", אומרת התזונאית מירב גודוביץ. "רובה מורכבת מחומרים שאינם מזון, כמו צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, חומרים מחזקי טעם, חומרים מייצבים, חומרים מתחלבים, חומר מונע התגבשות ועוד. כמו שאנחנו לא יודעים בדיוק מה זה - גופנו לא 'מכיר אותם' ומבחינתו הם חומרים זרים.
"ממתקים וחטיפים מלאים בקלוריות וכמעט ריקים מערכים תזונתיים. כלומר, אם ילדכם אכלו חטיף או ממתק או שתו שתייה מתוקה, הם כבר לא רעבים ולא יאכלו ארוחה מזינה, שתתן להם ויטמינים, מינרלים וחומרים חיוניים אחרים. אם ילדיכם צורכים ממתקים, חטיפים, שתייה ממותקת באופן קבוע ועוד - כך נמנע מהם קבלת אבני מזון חיוניים להתפתחותם".
החטיף השכיח ביותר הוא הבמבה ודומיו, חטיף על בסיס חמאת בוטנים, שכל תינוק בישראל מקבל כמעט ברגע שהוא יודע לאחוז במזון. "עם הזמן שכנענו את עצמנו שזה אפילו בריא, שכן חמאת הבוטנים היא חלבון והמוצר מועשר בויטמינים ובמינרלים, מבנה החטיף מתאים מאד לאחיזת תינוק וגם המסיסות היא יתרון", אומרת לאה לשם, ראש החוג לתזונה טבעית של מכללת רידמן לרפואה משלימה. "לא פלא, אם כן, שכל הילדים אוכלים ממנו והמון". עם זאת כדאי שתדעו, כי מעל 80% מהקלוריות במוצר מגיעים משומן. "אולי אין חטיף כמוהו, אבל בתנאי שאוכלים אותו במתינות".
בן מרדכי מחדדת, כי גם חטיפי אנרגיה הם ממתק לכל דבר. "אם הילד בוחר בחטיף אנרגיה, זה הממתק היומי שלו. יש חטיפים מסוימים שאני אעדיף שהילד יאכל שוקולד במקום לאכול אותם. לא חסרים היום בשוק חטיפי אנרגיה שממותגים כ''בריאים'', אבל בעצם הם רעל בתחפושת, אלו כל חטיפי האנרגיה שעשירים בשומן טרנס/ שמן מוקשה/ שומן מוקשה למחצה. הגוף לא יודע להתמודד איתו והוא פשוט שוקע בעורקים של הילדים שלכם, מה שמעלה את הסיכון למחלות כלי דם בגילאים בוגרים יותר".

לא לנקניקיות, כן לגבולות
"ההיצע הרב של ממתקים וחטיפים מציב בפני ההורים וילדיהם פיתויים רבים", אומרת לשם. "פעמים רבות אין זו אשמת הילדים, שכן מבט חטוף על ההורה מלמד אותנו על הרגלי האכילה שלו. ילדים ראויים למזון בריא יותר, ותפקידנו לעודד ולהנחות את ההורים כיצד לספק תפריט כזה, כי מי כמונו יודע שתזונה נכונה בגיל שבו נבנים הרגלי האכילה, היא רפואה מונעת לעתיד".
לשם מונה כמה מהמלכודות אליהן נופלים הורים בתחום התזונתי. הראשונה שבהן היא האמונה כי נקניקיות הן בשר שילדים אוהבים. "נקניקיות אינן תחליף לבשר. הן מכילות כמות מועטה של חלבון יחסית לבשר גולמי, וכמות גבוהה של שומן רווי. מאחר שנקניקיות דלות בחלבון בשרי, אין הן מכילות כמעט ברזל, והרי זוהי הסיבה העיקרית לכך שאנו מקפידים לתת בשר לילדים. נוסף על אלה נקניקיות מכילות ניטרטים שלהם פוטנציאל להזיק". אז מה במקומן? בשר כמה שפחות מעובד, טרי ככל האפשר, רצוי אורגני. "קציצות שנטחנו - רצוי בבית - מבשר הודו הן תחליף מצוין בהרבה מנקניקיות".

מלכודת שניה קשורה לילדים שאוהבים ממרח שוקולד. "בלא ממרח שוקולד הפעוט פשוט לא יאכל את הכריך - טענה זאת שכיחה מאד בקרב הורים. האמת היא שתזונה, כמו דברים אחרים, מתחילה בחינוך. אם ידעו הילדים מגיל צעיר שממרח שוקולד אינו בגדר אפשרות, הם יאכלו את הכריך גם עם ממרחים אחרים".
"כמטפלת במשפחות עם השמנת ילדים, אני יכולה לומר כי יש פה בעיה רצינית להורים", אומרת בן מרדכי. "הילד רוצה, עושה סנקציות, וההורה נותר אובד עצות. הפיתרון הפשוט והנוח הינו לתת לילד את הסנדוויץ' עם השוקולד ולקבל קצת שקט, אבל זוהי טעות. צריך להציב גבולות. הגבול לא חייב להיות חד הוא יכול להיות גמיש אבל עליו להיות. למשל - לאפשר זאת אך להחליט ביחד כי הסנדוויץ' עם השוקולד בבוקר, הוא במקום הממתק של אחר הצהריים. אפשרות אחרת היא חצי-חצי: להכין לילד חצי סנדוויץ' עם שוקולד וחצי עם משהו אחר, או לעשות יום ככה ויום ככה. שוב, הכל עניין של מינונים וזה גם מאוד תלוי פה בילד".

אם זה לא מספיק, אומרת לשם, הרי שהורים רבים מתפתים לתת ממתקים מתוך חשש שהילד פשוט "ימות מרעב". "האמת היא שילדים הם יצורים סתגלניים מאין כמוהם. עוד לפני שהם לומדים לומר 'אמא', הם כבר יודעים בחושיהם המחודדים ש'אמא לא תניח לי להישאר רעב". לכן, 'אם אתעקש, אבכה ואשבות רעב אקבל בדיוק, אבל בדיוק את מה שאני אוהב'". הפיתרון הוא, שוב, הצבת גבולות. "העיקרון הוא פשוט: ההורים קובעים את הרכב הארוחה - וכדאי לספק מבחר של פריטים על מנת לאפשר לילד בחירה, הילד מחליט אם וכמה יאכל. כל צד ממלא את תפקידו ואין מקום למשא ומתן".

אריזות קטנות ותחליפים בריאים
כדי ללמד את הילדים לאכול חטיפים וממתקים במידה, חשוב מאוד לא להגיע למצב שממתקים ניתנים במצב של רעב, אומרת בן מרדכי. "כשאנחנו רעבים, אנו חלשים ואוטומטית רוצים ודוחפים לעצמנו סוכר פשוט לפה. זו אנרגיה מיידית וזה מנגנון ההישרדות שלנו. אבל אם כל שלוש שעות אוכלים משהו הגוף לא מגיע למצב של רעב וכמות הממתקים הנאכלת בבית יורדת פלאים".
גודוביץ ממליצה בנוסף לקנות חטיפים או ממתקים במארז קטן. "כאשר אנו אוכלים, אנו עוזרים לעצמנו ליצור את ההגבלה בעזרת האריזה". היא מציעה שלא להכניס ממתקים הביתה באופן שוטף אלא רק באירועים מיוחדים, ולהרגיל לשתיית מים ולא שתייה ממותקת. לבסוף, ממליצה גודוביץ לחשוף את הילדים לתחליפים בריאים – פירות יבשים, שייק פירות, חטיפי גרנולה, בייגלה, פופקורן טבעי ועוד". ולבסוף, היא מזכירה, "אנחנו ההורים מהווים את הדוגמא הטובה והכי אפקטיבית לתזונה נכונה עבור ילדינו והשינוי יתחיל מאיתנו".

 


טבוריתון הינו מגזין אינטרנטי בנושאי הריון, לידה וגידול תינוקות וילדים ונושאים בריאותיים שונים כגון דם טבורי.

שותפים עסקים    
המרכז הרפואי שיבא   לוגו אתר יולדת לוגו אתר וובקלאב