תמונת אילוסטרציה
תחילת שנת הלימודים, ובמיוחד המעבר לכיתה א', הוא אחד המעברים המרגשים והמשמעותיים בחיי הילד ובחיי המשפחה כולה. מאחר ומדובר בשינוי, הוא עשוי לעורר פחדים שונים בצד התרגשות לקראת העתיד לבוא. לדברי היועצת החינוכית גלי אורן, מחברת החוברת "מרגישים את כיתה א' באוויר", "גם אנחנו ההורים עשויים לחוש חרדה ולחץ לקראת הכניסה של ילדינו לכיתה א'. הורים שזהו ילדם הראשון שנכנס לבית הספר, חוששים באופן טבעי מהמעבר למקום לא מוכר. ייתכן שחלק מההורים אף נושאים זיכרונות ילדות לא נעימים מחוויית בית הספר שלהם. גם הורים ותיקים עלולים לחוש לחוצים מהמעבר בעקבות חוויות לא נעימות שחוו עם ילדיהם הבכורים". כך או כך, גם אם אתם רגועים לקראת השינוי וגם אם לא, תשומת הלב בימים אלו היא על הילד שלכם.
חשוב לדבר ולהקשיב
הדבר הראשון שכדאי להבין הוא שלא תמיד הילד מבטא את הרגשות שלו ישירות. "חשוב לדעת שחלק מהילדים משתפים את הוריהם במחשבותיהם ובחששותיהם, ואילו אחרים עשויים לבטא את רגשותיהם בדרך התנהגותית שונה, כגון הסתגרות, עקשנות, תוקפנות ותלותיות", מסבירה אורן.
לכן, הדבר שאורן ממליצה לעשות הוא קודם כל לדבר עם הילד – ולהקשיב לו. "תנו זמן ומקום לשיחות פתוחות על החששות, הפחדים והשאלות. העבירו את המסר שכל התחושות הן טבעיות ונורמליות, והימנעו מלשפוט, לבקר או ללגלג. קבלו את הקושי אם הוא קיים, ותנו את תחושת הביטחון שמדובר במצב זמני ובר-חלוף. אפשר גם לשתף את הילד בזיכרונות מילדותכם שהיה בהם אתגר והסוף היה חיובי וטוב".
בנוסף, רצוי להציג את בית הספר באור חיובי – חרף הזכרונות שאולי היו לכם ההורים – ואף להכיר את בית הספר לילד בעזרת סיור מקדים במתחם בית הספר ובמקומות החשובים כגון מזכירות, חדר מורים, שירותים והחצר.
כחלק מההכנה חשוב מאוד לעורר את הסקרנות של הילדים לקראת שנת הלימודים, אומר סתיו סבר, Master NLP, בעל M.ed בחינוך ואוריינות חזותית. "הסקרנות היא זו שמדליקה את המוטיבציה, את היצירתיות ואת חדוות הלמידה. ניתן לעורר את הסקרנות בשיחה עם הילדים ושאלות על השנה המתקרבת. התבוננות במערכת השעות ביחד ושאילת שאלות המציתות את העניין והסקרנות במקצועות השונים. בניית מטרות ויעדים שיכולים לאתגר את הילד במהלך השנה. ובירור ביחד מה היה רוצה להשיג משנת הלימודים ואילו יעדים הוא שם לעצמו.
"דבר חשוב נוסף הוא בנייה וחיזוק הביטחון של הילד. כלומר, לתת כמה שיותר חיזוקים חיוביים ולהזכיר לו את הפעילויות והדברים שהוא מוצלח בהם. אפשר ורצוי אפילו ליזום "משימות" שהילד יעמוד בהן ולחזק את בטחונו ולפרגן לו על הצלחתו. כדאי לבנות את בטחון הילד גם מול אחרים – קרובי משפחה, שכנים וחברים, להם מספרים על הצלחותיו של הילד. כך השיח שהילד שומע ומקבל מהסביבה הוא חיובי, מעודד ושם דגש על ההצלחות והחוזקות.
"כמו כן, אני ממליץ לעשות דבר שאני קורא לו 'חזרות לקראת המציאות' בעזרת הדימיון - איך יהיה היום הראשון? מה נראה? מה נשמע? מי יהיה שם? איך נרגיש? ולדבר על הדברים שעולים".
ללמוד להצליח ולהיכשל
חלק מהאתגר טמון בלחץ הלימודי הכולל מבחנים, ובניגוד למה שנדמה, זה עלול להתחיל כבר בכיתות הנמוכות. "הלחץ ממבחנים יכול להתחיל בגיל מאוד מוקדם, גם בכיתה א׳, שכן הלחץ ממבחנים הוא תחושת אי נוחות רגשית וגם פיסית, מההתמודדות עם ביצוע משימות והאפשרות לכישלון", אומר סבר. "מבחן יכול להיחשב גם כניסה למעגל חברתי מסוים, משחק כדור בהפסקה, הקראה בקול בכיתה ועוד. תחושת הרצון להצליח ולעמוד בציפיות של עצמנו ושל הסביבה, יכולה לעורר רגשות שליליים ותחושות לחץ".
כיצד מכינים ילדים להתמודד עם הנושא הזה?
"בכדי להכין ילדים להתמודד עם נושא זה, יש לתת להם לחוות גם הצלחות וגם כשלונות מתוך מקום של ביטחון, התנסות ותחושת מסוגלות. כאשר ילד ילמד ויפנים, שגם "נכשל" זה נסיון טוב ללמוד מה עבד יותר ומה פחות, מה ניתן לשפר ואפילו איפה הצליח בתוך הכישלון. כך תהיה החוויה יותר נעימה וחיובית.
"ניתן ליזום משימות ו"מבחנים" קטנים, ולתת לילדים להתמודד איתם בעצמם. לאחר מכן, לדבר אתם תוך שימת לב ודגש לחוזקות של הילד ולאופן בו התמודד עם המשימה ללא קשר לתוצאה הסופית. כך ההתמודדות עצמה עם מבחנים וביצוע משימות תהפוך לחוויה מעצימה ומלמדת, המביאה אחריה תחושה של מסוגלות וביטחון בעשייה ובהתמודדות ללא קשר לתוצאה, דבר המוריד את רף הלחץ להישגיות והצלחה".
הטיפ האחרון קשור בתחילת הלימודים עצמם. ליתר דיוק, בפרידה מהבית ומההורים לטובת בית הספר. "יש ילדים שבכיתה א' מתקשים עדיין להיפרד בבוקר", מסבירה אורן. "הם מבטיחים בכל בוקר שהיום לא יבכו ויגידו יפה שלום, אבל ברגע האמת הדמעות מתחילות לזרום. אני ממליצה ליצור טקס קבוע וידוע מראש - בחרו מי מבינכם, ההורים, משדר יותר ביטחון והוא זה שילווה את הילד ויפרד ממנו בחיבוק ובנשיקה. הימנעו מהערות פוגעניות או מזלזלות או לחילופין מהזדהות יתר ובכי יחד איתו. במידה ואתם מזהים שלילד קשה, שתפו את המורה או היועצת בבית הספר על מנת שגם הן יעזרו לו בשלבי ההסתגלות הראשוניים".
