עורם העדין של הילדים הופך אותם לרגישים במיוחד לחום. בהתאם, הסיכוי שלהם להכוות גבוה יותר משל המבוגרים. מה עושים כדי למנוע כוויה ואיך מתמודדים איתה לאחר שנגרמה?

כוויות אצל תינוקות וילדים

תמונת אילוסטרציה

עורם של הילדים שלנו עדין ודק. "נוזל שחומו 60 מעלות צלזיוס ומעלה, הבא במגע עם העור, יכול לגרום לכוויה חמורה בתוך שנייה אחת בלבד", מזהיר ד"ר מיכאל אוורבוך, סמנכ"ל רפואי בביקורופא. אזהרה זו אינה מקרית. בימי החורף אנו משתמשים בתנורים, דואגים להשתמש במים חמים כדי לרחוץ את הילדים. כל אלו מגדילים את הסיכון שהילד יקבל כוויה, דבר הדורש מאיתנו ההורים ערנות גבוהה.

מצלקת לכל החיים ועד מוות
"כוויות מוגדרות כנזקים תרמיים, כימיים, חשמליים או קרינתיים הנגרמים לעור ולרקמות העמוקות כתוצאה מחשיפה לטמפרטורות גבוהות", אומר ד"ר דניאל שינהר, מנהל פורום רפואת ילדים באתר doctors. "גם טמפטורות נמוכות עלולות לגרום לכוויות – כוויות קור".
כוויות מחולקות על פי עומק הנזק הרקמתי לשלוש דרגות, מוסיף ד"ר אכי פרידמן, מומחה ברפואת עור. "כוויה בדרגה ראשונה הנפוצה - זוהי כוויה משיזוף יתר. בדרך כלל אזור אדמדם העובר הלבנה בעקבות לחץ מקומי. הנזק הוא בעיקר לשכבה העליונה של העור – האפידרמיס. ההחלמה בדרך כלל ספונטנית בפרק זמן של עד כשבוע ימים.
"כוויה דרגה שניה היא כוויה החודרת על חלק השני של העור, הדרמיס. כאן מתקיימת חלוקה לשנים: דרגה שניה שטחית: כוויה המלווה כאב ולעיתים הופעת שלפוחיות. כוויה כזו בדרך כלל חולפת בתוך כשלושה שבועות, והיא עשויה להשאיר בעקבותיה כתם או שתחלוף ללא שייר כלשהו. דרגה שניה עמוקה, בדרך כלל בגוון לבן שנהב והיא עשויה ליצור צלקת. זמן ההחלמה ארוך הרבה יותר. בכוויות מסוג זה נדרשת לעיתים השתלת עור להשלמת תהליך ההחלמה.
"כוויה דרגה שלישית חודרת עד לעומק האפידרמיס. היא גורמת צלקות ובדרך כלל נדרש טיפול בהשתלות עור מיידיות ושימוש בתחבושות 'לוחצות'".
"כוויות ידועות כפגיעות הגורמות לסבל רב. הטיפולים מכאיבים במיוחד, השיקום ממושך ולעיתים קרובות נשאר הנפגע עם צלקות פיזיות ונפשיות לכל החיים", אומר ד"ר שינהר. "ילדים, ובמיוחד מתחת לגיל ארבע, נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לתחלואה ולתמותה כתוצאה מכוויות ושרפות, זאת מכיוון שעורם דק יותר ולכן נפגע קשה יותר בטמפרטורות נמוכות יחסית. כמו כן, פעוט אינו יודע לזהות סכנה, הוא בעל שליטה מועטה יותר על הסביבה ואין באפשרותו לחלץ עצמו ממצבי אסון. ילד הבא במגע עם נוזל חם באמבט עשוי לצעוק אך לא ידע לחלץ עצמו מהאמבט".

ד"ר שינהר מסביר, כי כוויות מנוזלים חמים כתוצאה ממשקה או מזון חם הנשפך על הילד, כמו גם כוויות כתוצאה מרחצה בטמפרטורת מים גבוהה, הן הכוויות השכיחות יותר בקרב ילדים עד גיל שש. "כוויות קשות מדרגה שתיים-שלוש ייגרמו לילדים קטנים תוך חמש שניות ממגע עם נוזל בחום של 60 מעלות צלסיוס. זאת לעומת פרק זמן של חמש דקות ממגע עם מים בחום של 50 מעלות צלסיוס. בעניין זה כדאי לזכור, כי הטמפרטורה של כוס תה חם היא 80 מעלות צלסיוס, והטמפרטורה של כוס קפה עם מעט חלב היא 70 מעלות צלסיוס. מכאן ברור מה הנזק העלול להיגרם ממשקאות אלו". מרבית הכויות מתרחשות בבית. רוב הכויות (57 אחוז מהמקרים) נגרמות מנוזלים חמים, 14 אחוז מאש, 8 אחוז ממוצק חם, 7 אחוז מחומרים כימיים, 14 אחוז מסיבות אחרות או לא ידועות. 

מתוך נתונים סטטיסטיים שנאספו במשך השנים, מתברר כי כוויות הן הגורם השביעי בשכיחותו לפניות הורים לילדים לחדר מיון, זאת מבין הפגיעות הבלתי מכוונות. זו גם הסיבה הרביעית לתמותה בילדים עד גיל 14. מחדר המיון במרכז הרפואי זיו מוסרים, כי מבין הפגיעות הבלתי מכוונות, כוויות מהוות 5.3% ממקרי התמותה. בשנתיים האחרונות נפגעו מאש 17.5% מהילדים בגילאי 0-17, מתוכם 41.1% ילדים בגילאי 10-14 ו-39.5% בגילאי 15-17.

מה לעשות כדי להימנע מכוויה?

ד"ר עאמר חוסיין, מנהל חדר המיון במרכז הרפואי זיו, מסביר כי מרבית הכוויות מתרחשות כתוצאה מנוזלים חמים ולא מאש, ולכן כדאי להימנע משתיית משקאות חמים בסמוך לילדים ולהרחיק את הקומקום החשמלי והמיחם מקצה השיש.

בכל הנוגע לרחצה, ראשית, כוונו את התרמוסטט בתוך דוד החשמל, כך שהטמפרטורה המקסימאלית תהיה בין 49 לבין 52 מעלות.
לפני ובעת רחצת התינוק, יש לבדוק את חום המים. בעת ויסות המים לקראת הרחצה, יש להקפיד לפתוח קודם כל את ברז המים הקרים, ורק אחר כך את ברז המים החמים.
עם סיום הרחצה, יש לסגור תחילה את ברז המים החמים ורק אחר כך את ברז המים הקרים. בכל מקרה, אין להשאיר ברז מים פתוח באמבטיה, ואין להשאיר, ולו לרגע אחד, את הפעוט לבד באמבטיה.

עוד כמה הוראות בטיחות שכדאי לחיות לפיהן במטרה לצמצם את הסיכוי לכוויה:

  • שקלו להתקין מחמם מים מיידי, המאפשר את קביעת טמפרטורת המים בזמן הרחצה לטמפרטורה האופטימאלית המומלצת, כגון הטרמוספיד של Stiebbel Eltron.
  • כדי למנוע אפשרות של משיכת הקומקום החשמלי, יש לקצר את חוט הקומקום ולהרחיק אותו מקצה השיש.
  • יש למנוע אפשרות של משיכת המפה, ידית הסיר או הכוס עם המשקה או התבשיל החם.
  • אין להשאיר סירים חמים על הרצפה או בטווח השגתו של הילד.
  • אל תחזיקו משקה חם, תבשיל חם או סיגריה בשעה שאתם מחזיקים ילד על הידיים. תנועה קטנה של התינוק או של המבוגר המחזיק אותו עלולה לגרום לכוויות.
  • בזמן הבישול הקפידו שידיות הסירים יפנו כלפי פנימה ובמידת האפשר השתמשו בלהבות אחוריות.
  • אל תשאירו תנור חימום על בסיס להבה דולק במשך הלילה.
  • אל תשאירו מכשירים חשמליים פועלים ללא השגחה.
  • התקינו גלאי עשן בבית: זה זול, פשוט ומציל חיים.
  • הרחיקו גפרורים ומצית מהישג ידו של הילד.
  • ודאו כיבוי סיגריות, אל תשליכו אותן בוערות ואל תעשנו במיטה.
  • בחורף מומלץ לחמם את הבית באמצעות מזגן או רדיאטור. תנורי ספירלה אינם מומלצים מכיוון שילדים עלולים לשלוח לתוכם אצבעות, וכן קיימת סכנת התלקחות בעת מגע עם בד, או חומרים דליקים אחרים.

מים קרים ופנייה לבית חולים
בכל מקרה במידה והתרחשה כוויית חום, אומרים מומחי ביקורופא, יש להזרים מים קרים באופן מיידי לאזור הפגוע, או להניח עליו קרח עטוף בשקית פלסטיק או מגבת. הפעולה מפסיקה את הצריבה, מגבילה את הנזק ומקלה על הכאב. מים זורמים קרירים יספיקו.
להרטיב במים קרים את הכווייה עד שהכאב מפסיק או במשך כשעה. קרור ממושך יותר יכול לגרום לחוסר תחושה. אפשר לשוב ולקרר את האזור במידת הצורך בהמשך.
במקרה של כווייה מהשמש, רטיות קרות או אמבטיות קרות יכולות לעזור. משחות ותרסיסים מאלחשים יכולים להקל על הכאב, אך עלולים גם להאט את ההחלמה ויכולים לגרום לגירוי או תגובות אלרגיות אצל חלק מהאנשים. משחות אנטיביוטיות לא יגרמו נזק לכווייה, אך גם לא יביאו הרבה תועלת. אל תשימו חמאה, שמן זית, קרם גוף או משחות כמו וזלין על הכווייה. השתמשו במשככי כאבים. כווייה הכואבת במשך יותר מ- 48 שעות מצריכה ייעוץ רפואי.
במהלך הטיפול הראשוני בבית, ממליץ ד"ר עמאר, "יש להסיר בעדינות את בגדי הילד בשטחי הכוויות. במידה והבגד אינו יורד בקלות, ניתן להשתמש בעדינות במספריים או להשאירו במקומו. בכל מקרה לא להסיר בכוח", הוא מדגיש. "רקמות פגועות נוטות להתנפח ולכן יש להסיר מהאזור הפגוע או בסמוך לו כל חפץ העלול להפריע להתנפחות הרקמות הפגועות, כגון שעון או נעליים, ועל ידי כך לשבש את זרימת הדם התקינה.
"יש לכסות את אזור הכוויות בתחבושת סטרילית, לא מהודקת מדי, או לעטוף את הילד כולו בסדין נקי ויבש. אין למרוח משחה, שמן או כל חומר אחר על העור. אין להשתמש בחומר מחוספס כגון צמר גפן.
"העור החשוף מייצר שלפוחיות המגנות עליו מפני זיהום ולכן אין לגעת בשלפוחיות אלו או לפוצץ אותן.
"יש לדאוג לנוחותו של הילד, לתת לו לשתות מים בלגימות קטנות, זאת כדי למלא את המחסור בנוזלים בעקבות הכוויה. לאחר הטיפול הראשוני יש להזעיק עזרה רפואית ובמידה וחדר המיון קרוב להביאו בדחיפות".

הדפסה